<h1>אהל מועד שער איסור והיתר דרך ג'</h1>
<h2>דף ט:</h2>
תשע חנויות כולן מוכרות בשר שחוטה וא' מוכרת בשר נבלה ולקח מא' מהן ואינו יודע מאיזה מהן לקח אסור והולכין בספיקא להחמיר משום דאשכחן קבוע כמחצה על מחצה, ועוד שהיה לו לדקדק יפה מאיזה מהן לקח הואיל והאיסור ניכר וידוע ובנמצא שאין הספק נולד לו בחנויות הולך אחר הרוב ולמאן דחייש לעורב מתרץ הכא בנמצא ביד גוי, לקח עכבר או כלב או גוי מן החנויות אם כשלקח נולד הספק אסור ואם לא נראה עד אחר שלקח מותר, הקשה בס' התרומה (רלא) [למה] אמרו דבנמצא הולכין אחר הרוב ולא אסרו משום גזירה דשמא יקח מן הקבוע כמו שאסרו בספק הטריפה שנתערבה באחרות לפזרן שמא יקח מן הקבוע וי"א דהכא שהאיסור ניכר ומקומו ידוע אין לחוש שיקח ממנו.
ולרשב"א אע"פ שהחתיכות אינן ראויות להתכבד שנתערבו באחרות בטלות ברוב ראוי להחמיר ולאסור אם נתערבו במקולין אע"פ שאין מקומם ידוע מפני שקרוב הדבר לטעות וליקח אפי' מן החשובות ע"כ אבל מקום שנשתמש בדבר אסור ובדבר מותר ואחר נסתפק במה ששם אי אסור אי מותר הולכין בתר בתרא אע"פ שרוב תשמישו היה באיסור כדאי' בפסחים [ז' ע"א] גבי פת שעפשה ואם אינו יודע איזה מהן בסוף הולכין אחר הרוב וכן אם נשתמש בה צבורין צבורין רוב וקרוב הולכין אחר הרוב ואם אין שם רוב הולכין אחר הקרוב.
<h2>דף כב.</h2>
ג"ה ושומנו מותר ליתנו לגוי ואפי' לדברי האומר שבכל מקום שנזכר איסור אכילה אסור הנאה במשמע אפ"ה שרי בגיד דהא אין בגידין בנ"ט ואי משום קנוקנות ושומן שבגיד משרא שרי ואפי' מדרבנן אלא ישראל קדושים נהגו בהם איסור ודים לאסרם באכילה ומיהו הקנוקנות ושומן שבגיד הואיל ויש בהם טעם אוסרין הן תערובתן בפליטתן.
שולח אדם ירך לנכרי וגיד הנשה בתוכו ובלבד שתהא שלימה אבל חתוכה אסור שמא יבא אחר לקנותה מן הגוי ויחשוב שנטל ממנו ג"ה ועוד אסור מפני שגונב דעת דסבור הוא דלכבודו נתנה לו והוא לא נתנה אלא מפני שאינה ראויה לו כ"כ הגאונים והבין בעל המפורש מדבר זה דירך חתוכה א"א לחטט בה אחר הגיד וזה אינו אלא דברי הגאון הם לומ' שהוא אינו רוצה לטרוח אחר חטיטת הגיד או שאינו בקי לחטט אחריו ולעקרו.
<h2>דף כג.</h2>
בכל דבר שאין איסורו אלא מדרבנן מותר לעשות בו סחורה, ציידי חיה ועופות ודגים שנזדמנו להם מינין טמאין מותרין למוכרן בשוק ולכתחי' אסור לעשות בהם סחורה, היה צריך ליקח מהם בחובו של גוי נראה דהוי כאלו נזדמנו לו, סוס וחמור וגמל מותר לעשות בהם סחורה אפי' לכתחילה שלא אסרו אלא מה שהוא נאכל וכל שעומד לאכילה, חלב בהמה טהורה מותר להשתכר ממנו מדכתי' [ויקרא ז'] יעשה לכל מלאכה, לר"מ כל מאכל שהוא אסור מה"ת אע"פ שמותר בהנאה אסור לעשות בו סחורה וכל מאכל שהוא אסור בהנאה אם מכר לגוי מכין אותו מכת מרדות והדמים מותרין ודין זה יתבאר בראש דרך ו' מערבין לנזיר ביין ולישראל בתרומה אפי' לדבר הרשות מותר לישראל ליהנות מן התרומה והנזיר מהיין.
